האיש מאחורי השיטה והשיטה עצמה

פילאטיס היה ילד רזה וחולני, וניסיונו להתמודד עם מצבו היה אחד הגורמים לפיתוח התורה שהגה. מצבו של פילאטיס חייב אותו לחיים מלאי מודעות גופנית כבר מגיל צעיר. בחייו הוא התנסה במגוון רחב של תחומי ספורט ביניהם צלילה, סקי, אגרוף, התעמלות מכשירים ועוד.
מלחמת העולם הראשונה ציירה מחדש את מפת אירופה וחייהם של רבים השתנו מן הקצה אל הקצה. פילאטיס מצא עצמו מתגלגל בין מחנות עבודה לזרים באנגליה וכדי להמשיך לשמור על בריאות פיזית ונפשית החל למצוא דרכים יצירתיות להתאמן במחנאות. לא עבר זמן רב ופילאטיס מצא עצמו מאמן את העצורים האחרים האבקות, הגנה עצמית ועוד. ההיכרות עם עצורים אחרים הביא איתה גם הכרות של תרבויות נוספות. המפגש הזה הוביל לעדכון שיטות האימון, ההרפיה והמתיחות של פילאטיס תוך שהוא שואב השראה משיטות אחרות מהעולם כמו מדיטציה, ריפוי הוליסטי, יוגה ונשימה.

לאחר שהשמועה על כישוריו הפיזיולוגים הרבים הגיעו אל שרשרת הפיקוד במחנה, פילאטיס הועבר לשמש כאח, והוא החל לטפל בפצועי מלחמה. כדי לסייע בשיקומם, פילאטיס מצא דרכים יצירתיות לחיזוק השרירים, בהתחלה באמצעות התנגדות לגופו ולאחר מכן תוך שימוש בקפיצי מזרן ישנים, שאותם חיבר למיטות החולים. בכך, פילאטיס העניק לחולים חיזוק סטטי ויציב של הגוף. בסיום המלחמה פילאטיס שוחרר מהמחנה כשבליבו החלטה להמשיך ולפתח את שיטתו כשבידיו ידע נרחב בתחום השיקום, התרגול ואומנויות לחימה. ששב לגרמניה, החל להשתמש וללמד אחרים את השיטה שפיתח, אותה כינה ""Contrology. פילאטיס אימן את כוחות המשטרה הצבאית של המבורג ותלמידים פרטיים. לאחר המלחמה, צבא חדש החל להתהוות בגרמניה, ופילאטיס נתבקש לאמן חיילים. הוא סירב לבקשה והחליט לעזוב את המולדת ולהגר לארצות הברית. בארה”ב הוא פגש באהבה חדשה ושמה קלרה, שעסקה אף היא בתחום הבריאות כאחות בבית חולים.
תחילה, פילאטיס חזר למקורות והחל לעבוד בניו יורק במכון אגרוף. לקראת סוף שנות ה 30- של המאה ה 20- , פילאטיס וקלרה רכשו את המכון והפכו אותו למשכן לשיטת ה – Contrology.
במהרה, אלפי תלמידים הגיעו ללמוד את השיטה ולקחת חלק במסע המופלא אל הגוף והנפש, ופילאטיס רכש הכרה בכל שכבות האוכלוסייה של ניו יורק. באותה התקופה החלו שיטות נוספות להתפתח ולצבור הכרה, כמו יוגה, מדיטציה ומחול. הבלט המודרני צבר תאוצה רבה ובעקבותיו הגיעו גם פציעות של רקדנים. אלה הגיעו לפילאטיס לשיקום וכדי ללמוד להחזיר את השליטה המוחלטת על גופם תוך חקירה ומודעות חדשה לשרירי גופם והשימוש בהם. שם הם למדו, שבאמצעות חיזוק מרכז הגוף והגמשת שרירים חיוניים ניתן “לחנך מחדש” את המערכת המוטורית, ובכך לשקם ולשמור על גוף חזק, מעוצב בריא ומאוזן. רקדנים מוכרים אלו הפכו לתלמידיו ומוריו הראשונים של פילאטיס בשנים שלאחר מכן.

ג׳וזף היה ידוע כאדם מאוד ענייני וקשוח וכך גם שיטת ההוראה שלו. יש תמונה ידועה של ג'ו עומדת על הבטן וכלוב הצלעות של זמרת האופרה, רוברטה פיטרס, בזמן שהייתה באמצע תרגיל, כדי ללמד אותה איך להשתמש בבטן שלה כדי להגן ולתמוך בגבה כראוי. "כמה תנועות מעוצבות היטב, המבוצעות כהלכה ברצף מאוזן, שוות שעות של ביצוע התעמלות מרושלת או עיוות מאולץ".

את פילוסופיית הגוף מפי פילאטיס ניתן למצוא בשני ספריו אשר משמשים כיום אבני דרך עבור מורים רבים ובעיקר כמקור לשימור השיטה הקלאסית:
בשנות ה- your health 30 בשנות ה – – Return to life through Contrology 40 תוכלו למצוא שם את רפרטואר התרגילים הבסיסיים הראשונים תחת שמם המקורי כמו גם הערות המחבר, תובנות נשימה וחקר הגוף, וכן שיח על החיבור בין התודעה בזמן תרגול לאפקטיביות התרגול.

פילאטיס רושם בספרו:
"in my judgment, ‘Contrology’ is an ideal system to transform the body into a perfect instrument of the will"
פילאטיס האמין שתנועה היא הגורם הראשון והעיקרי לאושר ושמחה ומתוך כך ששיטת ה Contrology’ יכולה להביא לירידה משמעותית בסבל הקיומי בשנים כל כך אפורות של מלחמות ומוות. בתחילת שנות ה 60- השיטה החלה להתפשט בעזרת תלמידיו הראשונים שעברו למדינות שונות ולקחו איתם את התורה. דור מורים חדש החל לפרוח וניתן היה למצוא את הפילאטיס כחלק מרפרטואר החימום של רקדני בלט באקדמיות בכירות בארצות הברית ובקרב מועדוני ספורט מובילים. אנשי הבוהמה הניו יורקית תרמו להפצת הבשורה והביאו להכרה ברחבי המדינה. למרות הרצאותיו על חשיבות השיטה, פילאטיס לא זכה להכרה מצד הרפואה העולמית בימי חייו. היום, לעומת זאת, כבר אין ספק בחשיבות שיטות טיפול טבעיות עבור גוף ונפש האדם ואין לנו ספק שזה רק עניין של זמן עד שהשיטה תחשב כרפואה אלטרנטיבית גם דרך קופות החולים. כבר היום, ניתן למצוא מיטות פילאטיס במרבית בתי השיקום בארץ.
בשנת 1967 , פילאטיס נפטר כשהוא בן 87 . את השיטה המשיכה לפתח אשתו קלרה אשר הייתה ידועה בתור . ״הגננת״, והתמקדה יותר בזרימת התנועות. "The Elders", קומץ האנשים שהתאמן ישירות בסטודיו הראשון בניו יורק כמו איב ג׳נטרי הידועה בזכות תרגילי הפנדמנטלס, לוליטה סאן מיגל, רומנה קריזנובסקה, קטי גרנט, רון פלצ׳ר, ג׳יי גרימס הידוע כאחד האחרונים שעוד מלמד כיום (2024) סדנאות וכמי שאחראי על פיתוח מיטת הפילאטיס המקורית במידותיה לאלו שפיתח ג׳ו מבית קונרולג׳י. מדברים על כך שקלרה היא הכוח המטפח מאחורי האיש. קלרה ביססה את המסורת של התפתחות והתאמת שיטת הפילאטיס כך שתתאים לצרכים האישיים של הלקוחות. כיום, שיטת הפילאטיס היא באמת שילוב של שתי הגישות שלהם להוראה. ראוי לציין, שגם בהמשך ואף היום הפילוסופיה הפילאטיסית, שנחשבת צעירה יחסית, נמצאת בחקר ופיתוח מתמיד. בשנות ה 90- המאוחרות, שיטת הפילאטיס צברה תאוצה, מיליוני מתאמנים החלו לתרגל פילאטיס וזוהי נקודת מפנה משמעותית שחווה התחום. לשם השוואה, בין שנת 2000 לשנת 2006 מספר מתאמני הפילאטיס בארה”ב גדל ב 8- מיליון (!).

עם המודעות החל לצמוח גם דור חדש של מדריכים שפיתחו את השיטה, המציאו מיטות ופתחו סטודיוז. לעומת המכשורים שג׳ו המציא ועליהם כתב פטנט, על השיטה לא. הדור הישן שחשש לאובדן השליטה בשיטה ניהל הליך משפטי שבליבו שאלת הזכויות על שיטת הפילאטיס, בית המשפט פסק פסיקה גורלית!, כי השיטה אינה שייכת לזרם מסוים ולכן כל אחד יכול להשתמש בה כראות עיניו, לקחת ממנה תרגילים אחדים ולשלבם עם תרגילים אחרים. על כן, ומאחר שהיא פתוחה לפרשנות, פילאטיס תמיד נמצאת בתנועה. ניתן ללמוד תרגילים רבים מהרפרטואר הקלאסי באופן שונה באקדמיות השונות וחלקם התעצבו אחרת מתוך שינויים בדרישות המתאמנים, סוגי המיטות ועוד.
פילאטיס, ממש כמו יוגה החל להתפתח לזרמים שונים, כשכל זורם סבור שזו השיטה הנכונה או הטובה לתרגול פילאטיס. על מנת לתת אחידות וקווי מטער לשיטה, קם אירגון ללא מתרות רווח ששם עצמו כאיגוד לשימור הפילאטיס – PMA.